נולדתי וגדלתי בירושלים באחת מהשכונות הקסומות והציוריות "זכרון יוסף".
בעיסוקי הקודם הייתי מומחית לזיהוי במשטרת ישראל כ-28 שנה. את העיסוק באומנות התחלתי לאחר הרצחה של בתי הבכורה שרון הי"ד בפיגוע אוטובוס בלב ירושלים. זו הייתה בשבילי סגירת מעגל בתפקידי כמומחית לזיהוי. בפיגוע זה נרצחו עוד 9 חיילים ו15 אזרחים.
האמנות היא כלי לבטא את נפש האדם במקום בו המילים כלות והשפה המדוברת דלה מלהכיל את עוצמת הרגשות. בשבילי האמנות היא דרך חיים ,היא צורך קיומי יומי. היא אידיאלוג בין עולמי הפנימי למציאות הקיימת והעולם סביבי. האובדן של בתי הבכורה הכה בנו במלוא העצומה. כאב וגעגוע הם אינסופיים. לאחר תקופה לא פשוטה של מספר שנים החלטתי למלא את החלל הגדול שנפער בחיי ובחיי משפחתי ולהמשיך את דרכה של בתי שרון הי"ד שהייתה אומנית רב תחומית, בוגרת מגמת קולנוע.
למדתי הוראת אמנות והרגשתי כי העיסוק באמנות נותן לי אויר לנשימה. במסגרת לימודי נגעתי בתחומים רבים של האמנות כמו ציור, פיסול, צילום, עבודות בזכוכית, פסיפס ועוד.
כיום אני אמנית רב תחומית ועובדת בטכניקות שונות ומגוונות בהתאם לנושא. אני שואבת השראה מנוף ילדותי, מפיסות זיכרון ומפנטזיות.
במבט לאחור הבנתי שגם במשברים הגדולים ביותר יש נקודות אור. עוף החול צומח מתוך האפר.
עוף החול חי לנצח כך גם עם ישראל עם הנצח. החיים הם עליות ומורדות, יש רגעים מכוננים וזמנים כואבים. אולם דווקא מתוך המשברים הגדולים בחיינו אנו שואבים את האנרגיות החיוניות ליצור חיים חדשים, חיים של צמיחה והתחדשות, חיים של אור ותקווה, אמונה וביטחון בעצמנו ובעולם סביבנו.
לכל אדם יש יעוד שהוא צריך להגשים כאן וכל הניסיונות והמשברים שמגיעים אלינו הם שיעורים לחיים. אנחנו צריכים לדעת למלא את יעודנו ולהוציא את האור הפנימי שלנו לעולם כדי לעשות את העולם לטוב יותר כידבריו של הרב קוק זצ"ל: "צריך שכל אדם ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר"