אלי (אליהו) אלקרס (יליד 1950), תושב ראש העין, צייר ופסל ישראלי. סיפור חייו שזור באירוע טראומטי שעיצב את יצירתו: נפילתו בשבי המצרי במהלך מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973).
במהלך שהותו בשבי, סבל אלקרס מתנאים לא אנושיים, חקירות חוזרות ועינויים פיזיים קשים, שהותירו אותו במצב נפשי קשה ביותר לאחר שובו ארצה. לאחר כשנה, הצליח לחזור בהדרגה לשגרת חיים תעסוקתית, והשתלב במחלקת הפיתוח בחברת "טלרד", שם עבד במשך 30 שנה.
מאז שנת 2000, אלי הוא חבר פעיל בבית הלוחם תל אביב, שם מצא מפלט ויצירה דרך האמנות. הוא משתתף דרך קבע בחוגי ציור (בהנחיית ברכה ביינ׳וינדה גיא), פיסול בחומר (בהנחיית שי אבידן) וצורפות (בהנחיית גבי רבינא).
מאז האירוע הטראומטי, אלקרס מתמודד עם זיכרונות השבי והטראומה הנלווית, ומשתדל לנהל אורח חיים שגרתי ככל הניתן. את התמודדותו הכואבת הוא מתעל לתחום האמנות:
באמצעות פסלי החימר והציורים שלו, הוא משתף את הזכרונות הקשים ומשבר שתיקה של שנים, ומעניק ביטוי מוחשי ונוגע ללב לזוועות שחווה.
במהלך השנים הציג אלי את עבודותיו במספר תערוכות ברחבי הארץ. תערוכת "חשוף" בשנת 2017 בלטה במיוחד, והציגה פסלי חימר המתארים באופן כנה ומטלטל את תקופת השבי.