"אני חש גאווה לצד דאגה"
ממחאה סוערת ברחובות ועד משא ומתן שנמשך לשעות הקטנות של הלילה, יו"ר הארגון, עו"ד עידן קלימן, מסכם מאבק של שנתיים ששיאו בהכרזה על רפורמת נפש אחת
מאת: צור עופר
רפורמת נפש אחת יוצאת לדרך לאחר שהארגון וחבריו חוו כמה שבועות סוערים וקשים. מאבק של שנתיים למען שיפור הטיפול בנכים ומיצוי זכויותיהם הגיע לנקודת שיא. המאבק קיבל חשיפה ציבורית נרחבת וכואבת במיוחד לאחר המעשה הטרגי של איציק סעידיאן. נפגשנו עם יו"ר הארגון כדי לסכם את הרגע המיוחד שאנו מצויים בו, על סיפה של נקודת מפנה אמיתית.
יו"ר הארגון, עו"ד עידן קלימן, איך התחושה האישית שלך, למחרת ההכרזה של הממשלה על הרפורמה שבדרך?
"אני חש גאווה לצד דאגה. אני גאה ושמח על העברת הרפורמה בממשלה, צעד חשוב ומבורך שעמלנו עליו, חבריי בהנהגת הארגון ואני, מאז כניסתנו לתפקיד לפני כשנתיים. הישורת האחרונה הייתה פומבית וציבורית, אך העבודה על המהלך הייתה ארוכה ומורכבת. פגשנו מקבלי החלטות, דחפנו להקמת ועדת בן ראובן, אירחנו בבית הלוחם תל אביב את ראש הממשלה, את שר הביטחון, את השר לעניינים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, את יו"ר האופוזיציה ועוד חברי כנסת ושרים רבים. לאחר המעשה המצער של אחינו, איציק סעידיאן, יצאנו להפגין בשטח. עם זאת, אני דואג. ועם הנהגת הארגון אנו עומדים על כך שהרפורמה תיושם. היישום חשוב לא פחות מהאישור. לצערנו, יש החלטות ממשלה רבות שלא יצאו לפועל ולכן כולנו פה, כדי לעמוד על המשמר ולוודא שהכול יקרה".
מכל פרטי הרפורמה המוסכמים, מה חשוב במיוחד בעיניך ומה יגרום לשינוי מיידי ומורגש בחיי היומיום של חברות וחברי הארגון?
"הכול חשוב ומדובר בעשרות רבות של סעיפים שעבדנו עליהם. סעיפים חשובים ביותר שישנו באופן מיידי את המצב הם הקלות ביורוקרטיות והקלות בשער הכניסה לאגף השיקום, לנכים המבקשים לקבל הכרה ולממש את זכויותיהם ונתקלים בקשיים. בשלב הראשון של הרפורמה, יעבור תקציב ראשוני ומיידי של 300 מיליון שקל, תקציב המיועד לתוספת של שישים תקנים בכוח אדם ולצרכים מיידיים ומסוימים של נכים פוסט טראומטיים ושל כל הנכים הפיזיים. השלב הראשון אמור לחולל שינוי מיידי בשטח. הסכום של 300 מיליון שקל נכנס כבר עכשיו לבסיס התקציב, ובכל שנה הוא יהיה שם".
למען כלל הנכים הארגון חתם על הסכם עם משרד הביטחון ונוסף על כך עברה החלטת ממשלה. האם כך נוכל להיות בטוחים שהשינויים המיוחלים אכן יתרחשו?
"אחד הלקחים ממאבקים קודמים הוא להוציא החוצה את ההסכמים בין משרד הביטחון לארגון נכי צה"ל, הסכמים שהופרו פעם אחר פעם. המטרה היא לוודא שיש גיבוי תקציבי להסכמות ובנוסף לגבות אותן בהחלטת ממשלה. אם מישהו יחשוב לפגוע ברפורמה, שהיא באמת רפורמה היסטורית והשווי שלה להבנתי הוא יותר ממיליארד שקל, יהיו לנו כלים משפטיים כדי לפעול ליישומה. לאחר השלב הראשון שיטפל בצרכים מיידיים, נתקדם לשלב השני והשלישי של הרפורמה, שידרשו חקיקה מחודשת של הוראות שעה ושל חוק הנכים כולו".
מדוע החלטתם לפעול בשיטה של שלבים? האין זה הימור שעלול לפגוע בביצוע של הרפורמה?
"אנחנו נמצאים בתקופה של ממשלת מעבר, ועדיין תחת מגפת קורונה, והמצב הפוליטי במדינה מסובך. הבנו שצריך ואפשר להעביר את הרפורמה רק בכמה פעימות ולא במכה אחת. אני מאמין שבימים כתיקונם היינו הולכים מיד לחקיקה וסוגרים עניין. אבל היינו צריכים להיות קצת יותר יצירתיים. לדאוג למה שצריך לדאוג עכשיו מיד, וכל מה שקשור בתשתיות ושינויים מבניים, תקציבים וחקיקה, בהמשך".
מה לדעתך ההישג הבולט של הרפורמה? מה חשוב לך שכל אחד ואחת מחברי הארגון יבינו באשר לגודל ההישג הנוכחי?
"חשוב להבהיר בצורה הכי ברורה ובניגוד לטענות שנשמעו, כי רפורמת נפש אחת אינה עוסקת רק בפוסט טראומטיים אלא היא למען כל נכי צה"ל, הפיזיים והנפשיים. הרפורמה עתידה לשנות את מבנה התשתית של אגף שיקום ולהכפיל את התקנים. היום יש 240 תקנים ועתידים להתווסף עוד 290 תקנים. יהיו רופאים מחוזיים נוספים, עובדי רווחה ועובדים סוציאליים. הרפורמה תפשט הליכים ביורוקרטיים החלים על כולנו. נעדכן מחירים של ספקים, של דיור, של כל הזכויות שיש לנכי צה"ל שהוקפאו משנת 2012 . הרפורמה תטפל גם בשער הכניסה לאגף שיקום, בתודעת השירות ובהליכים הביורוקרטיים. אחד המהלכים הבולטים הוא חידוש השותפות בעבודה של הארגון עם אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. עבודה משותפת ושיח פורה יעניקו את הטיפול המיטבי לנכי צה"ל".
להילחם עד הסוף. תאר לנו בבקשה את תהליך העבודה על הרפורמה. איך החלטתם מה חשוב ובמה צריך להתמקד?
"הבסיס לעבודה שלנו היה שלקחנו את כל הנקודות הכואבות לפצועים, פילחנו אותן וטיפלנו. הרפורמה עוברת מנקודה לנקודה ומטפלת בכל מה שחסר לפצועים. אנחנו מבקשים להפוך את אגף השיקום לגוף משקם, מסביר פנים, עם תודעת שירות גבוהה. מדובר ברפורמה כה מקיפה שחשוב לדעת שייקח זמן להטמיע אותה. למעשה, האגף ישנה את פניו ויעבוד ברוח שונה ובשיתוף עם הארגון. לדעתי השינוי יהיה טוב גם לעובדי האגף. אם נכי ונכות צה"ל יהיו מרוצים ועובדי האגף יהיו מרוצים, כולנו הרווחנו".
הארגון עבר חודשיים קשים. תוכל לספר על ההתמודדות שלך ושל הצוות עם ההחלטה לצאת לרחוב ופעולות המחאה?
"בעבורנו לא מדובר בחודשיים האחרונים, אלא בשנתיים האחרונות. שנתיים שבהן הנהגת הארגון כולה, ממלא מקומי, רפי כהן צמח, יושבי ראש המחוזות, המזכירות הפעילה, הוועד הארצי, כולם היו מכוונים לעשות את השינוי. הרפורמה לא נולדה ב־ 72 שעות, כמו שאנשים חושבים. אנחנו מיישמים את כל הניסיון הרב שיש לארגון בטיפול בפצועים, וכבר אחרי דו"ח הביניים של ועדת בן ראובן החלטנו לצאת למאבק. בסיוע אגודת הידידים, שפעילותה החשובה עוד תיכנס לדפי ההיסטוריה של הארגון, התחלנו בקמפיין חיובי שהציג לציבור בישראל את פצועי צה"ל ואז עברנו לכתבות על הכשלים של אגף השיקום. לפני הסגר השלישי החלטנו לצאת לרחובות, ואז, לצערנו הרב, קרה המקרה הטרגי של איציק סעידיאן. האירוע זעזע וטלטל אותנו ואת המדינה כולה. האירוע המחיש לנו את כל מה שפחדנו ממנו, את כל מה שהזהרנו עליו, ופשוט עזבנו את לוח הזמנים המתוכנן ויצאנו לרחובות. המקרה הטרגי של איציק הוא מקרה שהיה כתוב על הקיר, ואנחנו בהנהגה נחושים לדאוג שחלילה לא יהיו מקרים דומים. צורך השעה הוא לצאת עכשיו ולהילחם עד הסוף".
בנאום שלך בוועדת הכנסת סיפרת שהארגון מנע עוד חמש התאבדויות. תוכל לתאר עם מה התמודדו האנשים שלנו בשטח?
"המקרים לא היו בגדר איום, אלא כמעט בשלב של ביצוע. בכל המחוזות נדרשנו להגיב בזמן אמת לאירועים ולעצור מקרים טרגיים נוספים. מעבר לזה אני לא יכול לפרט, אבל המקרים היו קשים. הרבה נכים הרגישו שהגיעו מים עד נפש, והיו מי שחשבו לעשות מעשים דומים למעשה של איציק.
לצערנו המציאות הזאת קיימת בשטח כבר שנים ואנחנו מנסים לתת מענה לכל מי שאנחנו יודעים שמגיע למצב של ייאוש ומרים ידיים ועושים הכול כדי לסייע. יושבי ראש המחוזות פועלים כל יום וכל היום אל מול נכים ובני משפחותיהם כדי לפתור בעיות ושלא יגיעו חלילה למצבי קיצון".
הסכם ללא פשרות במהלך המשא ומתן מול אגף השיקום ומשרד הביטחון, האם היו רגעים של חוסר אונים והרגשתם שהעסק הולך להתפוצץ או שידעתם שחייבים להביא את המצב לכדי סגירה בכל מחיר?
"בצבא לימדו אותנו שלא חוזרים בלי לבצע. מטבע הדברים, בלחצים של משא ומתן, ובמיוחד כאשר נדרשים שינויים כה גדולים, יש עליות וירידות. היו ימים שהתחילו השכם בבוקר במצב רוח מצוין והסתיימו באחת בלילה במפח נפש. מי שלא יודע לעמוד במשא ומתן, שלא ייכנס אליו. ייאמר לזכותם של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הביטחון, שהרוח הכללית הייתה כן לבצע את הרפורמה, אבל היו מהמורות לא פשוטות בדרך. לשמחתי, בזכות אנשים טובים, בזכות הנחישות ובזכות החברים שהגיעו לשטח, הצלחנו להגיע להסכם מסודר וללא פשרות. חשוב לציין את תרומתם הרבה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו; שר הביטחון, בני גנץ; שר האוצר, ישראל כ"ץ; השר לעניינים חברתיים ואזרחיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון; סגן השר במשרד ראש הממשלה, פטין מולא; וחברי הכנסת אופיר סופר, עוזי דיין, אבי דיכטר ואורנה ברביבאי. אני לא נאיבי, ואני מאמין שיהיו משברים בדרך ליישום, כי יש עוד תהליך חקיקה. אבל אני חושב שכולם הבינו שארגון נכי צה"ל נחוש לגבש את הרפורמה ולהבטיח את יישומה. גם בהפגנות ראינו שהפצועים נותנים גב ומתייצבים ביום פקודה. אם בהמשך יעשו לנו תרגילים, זה לא יעבור בשתיקה וימצאו אותנו שוב ברחובות".
האם יש לוח זמנים מוסכם לחקיקה? כיצד מתכוון הארגון ללוות את התהליך ולעקוב שהכול אכן מתרחש בהתאם להסכמות ובלי תרגילים?
"בהסכם יש לוח זמנים ברור, ויש לנו צוות מצוין של יועצים משפטיים, יועצים אסטרטגיים וחברי הנהגת הארגון שילוו את התהליך. זאת נבחרת עם ניסיון גדול בתחום השיקום וגם בליווי תהליכים בכנסת ובתקשורת. הצוות הוכיח שהוא מסוגל לגבש הסכם מהפכני ואותו צוות ילווה את ההסכם וידאג שיגיע לחוף מבטחים. אנחנו צריכים עוד סבלנות ולהבין ששינוי תודעתי ורפורמה כה רחבה דורשים זמן. לא פשוט לאגף השיקום לשנות תקליט. עם זאת, אני מצפה שתוך פחות משנה פצועי צה"ל ירגישו את המהפכה, ומתפקידנו לוודא שהדבר יקרום עור וגידים".
מה אתה מאחל ומייחל שיקרה לכולנו בתקופה הקרובה?
"עכשיו, משהרפורמה אושרה ותתחיל להיות מיושמת, אני אומר יש עת למחאות ויש עת לרגיעות. אני קורא לכל הנכים לשוב הביתה, לחזור לבתי הלוחם, לטפל בעצמם ולהתפלל לבריאותו של איציק אחינו, זה כעת הדבר החשוב ביותר"
בברכה,
יו"ר עידן קלימן