הלוחם 278

"חייבים להתגונן" זאב פרקש, רכז השלוחה בקריית גת, הוא מבוגר ונמצא בקבוצת סיכון. הוא גייס לעזרה את צ'לה סבהט, נכה צה"ל שהגיע לעזור עם בתו, עדי. השניים עטו מסכה וכפפות וביקרו אצל כל נכה הנזקק לשירות או עזרת הארגון. "הייתי בקשר עם נכה שלנו שחלה בקורונה", מספר פרקש, "ושוחחתי איתו פעמיים בטלפון. בפעם השלישית שהתקשרתי, נאמר לי שהוא לא שרד. זה העציב אותי ונתן לי פרספקטיבה על הצורך שלנו להתגונן ולספק לכמה שיותר חברים ציוד התגוננות בסיסי כמו מסכות". 2020 ׀ יוני הלוחם | 24 רפי אדרי מימין: צ'לה סבהט, עדי סבהט ארי גינוסר 80 עופר דן הוא נכה צה"ל בדרגת נכות אחוז ועם תחילת המשבר, פנה למחוז וביקש להתנדב. דן שובץ לאיסוף וחלוקת ערכות מזון וביצע אותה בתקופה שלפני חג הפסח. "ראיתי אנשים שבאמת חוו מצוקה גדולה", אומר דן. "אנשים שמצבם הכלכלי קשה וגם אנשים שעקב היותם בקבוצות סיכון לא יכלו לדאוג לצרכים הכי בסיסיים כמו אוכל, מסיכות או אלכוג'ל. מדי יום הייתי אוסף חבילות מזון בתל אביב ומחלק אותן לנכים שהיו במצוקה הגדולה ביותר. אני חייב לציין כי ככל שהרבתי לדבר עם אנשים שאצלם ביקרתי, גיליתי שהמצוקה הגדולה ביותר היא תחושת חוסר האונים והבדידות. אני ממשיך להתנדב גם כיום ועד שלא יודיעו לי שאין עוד צורך, אני כאן". "המצוקה הגדולה היא חוסר האונים" מתנדבים בע"מ ארי גינוסר, נכה צה"ל ופדוי שבי תושב קבוצת יבנה, שמע ברדיו ראיון עם קשיש שסיפר שאיש אינו דופק בדלת ובא לבקרו. גינוסר פנה ליו"ר מחוז שפלה, שרוני דקל־ נחשוני, וביקש להתנדב אצל נכים הזקוקים לכך. "לפני הקורונה נהגתי לבקר קשיש שאינו נכה צה"ל, ולשוחח איתו", מספר גינוסר. "לכן הייתי מודע לבעיית הבדידות הקשה של הקשישים העריריים. חיברו אותי לנכה שלנו, פגוע ראש ומשותק בחצי גוף, איתו נהגתי ואני עדיין נוהג לשוחח פעמיים שלוש בשבוע. נוצרה בינינו כימיה והשיחות מפיגות את בדידותו ויוצרות תחושה של חיבור לעולם, על אף הסגר המחמיר המומלץ לאנשים בקבוצות סיכון". "השיחות מפיגות את הבדידות" "הבעת העניין היא אור גדול" רפי אדרי, נכה צה"ל מאופקים, משמש מנהל השלוחה באופקים בהתנדבות זה חמש שנים. בתוקף תפקידו הוא מצוי בקשר עם לא מעט חברים בארגון באזור אופקים. עם אחיו, מאור אדרי, נכה צה"ל אף הוא, ועם תמי משעלי, דאגו לקיים שיחות ולארגן משלוחים דחופים לחברים החיים הגפם ונמצאים במצוקה. "בעבור אנשים הנמצאים במצב של חוסר אונים, אי ודאות ומצוקה כלכלית, העובדה שמישהו מתעניין בך היא אור גדול", מספר אדרי. "אנשים רבים עימם היינו בקשר הודו לנו פעמים רבות על ההתעניינות והביעו הערכה רבה לכך שארגון נכי צה"ל מעורה במצבם ובחייהם בזמן הנוראי הזה. ביקרנו אצל נכים רבים, למי שביקש או היה צריך הבאנו חבילות מזון שהגיעו מהארגון ומאגודת הידידים, לאחרים הבאנו מוצרים כמו אלכוג'ל, כפפות ומסכות ולמעטים גם כרטיסי קנייה". צילומים: ארגון נכי צה"ל מימין: עופר דן, שרוני דקל-נחשוני, שמוליק בר דוד