חדשות הארגון

ביטאון הלוחם
גליון מס' | 279

מוזמנים לצפות בגיליון הלוחם החגיגי לראש השנה

הקש/י על התמונה כדי לדפדף בעיתון באופן וירטואלי

קרן נכי צה"ל ZDVF
אגודת הידידים בישראל
אגודת הידידים בישראל
תרמו לארגון נכי צה"ל

תרמו עכשיו לטובת חיילינו

בואו עשו לנו לייק בפייסבוק
ותיהיו מעודכנים

“דברים קשים לא מפחידים אותי”: עוזי דיין מתגייס למען נכי צה”ל

14 ספטמבר

עיתון מעריב 14/9/2020
כתבה: אנה רייבה ברסקי
צילום: יוסי אלוני

לכתבה המלאה – לחץ כאן >>

בשנים האחרונות נשמעות טענות של ארגון נכי צה”ל ואלפים מחבריו על כשל מערכתי הקיים, לטענתם, באגף שיקום נכים במשרד הביטחון. בדוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2019 מתח מבקר המדינה דאז יוסף שפירא ביקורת קשה על אגף השיקום בכל הקשור לטיפולים ולשירותים הרפואיים הניתנים לנכי צה”ל והצביע, בין היתר, על מחסור ברופאים מחוזיים, סחבת בטיפולים רפואיים הניתנים לנכי צה”ל ועוד. על רקע זה, חזרתה לפעילות הערב של השדולה למען נכי צה”ל בכנסת, בראשותו של ח”כ עוזי דיין, מהווה בשורה של ממש.

“קיים חוסר אמון בין הנכים וארגון נכי צה”ל ובין אגף השיקום”, אומר ח”כ דיין. “חוסר האמון הזה מגיע לרמה כזאת שהרבה נכים רוצים לעזוב את משרד הביטחון ולהיות נכים של ביטוח לאומי. זה קשור למשך הטיפול, לרמת הטיפול, למשפטיזציה – בכל עניין דורשים עורכי דין להציג את שני הצדדים, ויש הרגשה של נכי צה”ל שמתייחסים אליהם כאל שקרנים, ככאלה שבאו לתחמן את המערכת. התגלתה בפניי תמונה מחרידה של חוסר הבנה והזנחה פושעת של נכי צה”ל. מילים כאלה אני לא אומר בקלילות. הרגשתי כאילו אני רואה פתאום זיקוק מהשטח של קבוצת נכי צה”ל שאומרים: ‘אנחנו הופקרנו, בואו תעזרו לנו, תוציאו אותנו מהמצב הזה'”.

“התחושה בקרב נכי צה”ל קשה ביותר, אנו חשים נבגדים על ידי אלו ששלחו אותנו לשדה הקרב”, אומר גם עידן קלימן, יו”ר ארגון נכי צה”ל. “מדובר בהתפרקות ערכית, מוסרית ותפקודית של אחד הגופים הרגישים במדינה, האמון על טיפול במי שהקריבו את גופם ונפשם למען הקמת המדינה והשמירה עליה. על רקע כל זה, חידוש השדולה למען נכי צה”ל בכנסת הוא צעד הכרחי עבור נכי צה”ל. אם משרד הביטחון לא דואג לנו, נדע לפעול לשינוי המצב, איתם או בלעדיהם. במציאות הביטחונית שלנו חלק מחיילינו היום הם הפצועים של מחר, וגם למענם אנו נאבקים”.

פיזיותרפיה ותרבות

כיום יש במדינת בישראל יותר מ־60 אלף נכים, אשר נמצאים באחריותו של אגף השיקום של משרד הביטחון. השדולה למען נכי צה”ל הוקמה ב־2017 על ידי ח”כ דאז ענת ברקו (ליכוד). אלא שלאחר שח”כ ברקו נבחרה במקום לא ריאלי בפריימריז לכנסת ה־21 ולא נכנסה לכנסת, השדולה הפסיקה את פעילותה. “אמרתי לעצמי: יש צורך בהמשכיות, יש לנו מחויבות לנכי צה”ל – מועדון שחבריו אף פעם לא ביקשו להיכלל בו”, אומר ח”כ דיין. “השדולה מאוד מעשית, היא לא נועדה להתייפייפויות. אנחנו צריכים שדולה שתעזור לקידום, לשיקום, לרווחה של נכי צה”ל ובני משפחותיהם. כל נכה זה סיפור משפחתי ולא רק אישי. לחיילים תמיד יש פחד עמום: רק לא להיות נכה. אני עצמי נפצעתי שלוש פעמים, במבצעים ובמלחמות, אבל אף פעם לא בגב ולא בראש. אני יודע במה מדובר ומודה עכשיו לאלוהים שלא נפצעתי יותר קשה. אני ממש חרד לגורלם של החיילים המשרתים כיום. לדעתי, אין להם רשת ביטחון אם הם נהיים נכים”.

על סמך מה אתה קובע את זה?

“היו שלושה דוחות של מבקר המדינה – מ־2006, 2018 ו־2019 – שעסקו בכך. כמו כן, ישנו דוח הוועדה שסיימה לאחרונה את תפקידה בראשות אל”מ במיל’ אייל בן ראובן. מה שבולט אצל נכים יותר מחולים אחרים הוא תהליך הזדקנותם. כשאתה מזדקן, הרבה סוגיות מחמירות. לכן אתה כל הזמן צריך מעקבים, ויש בקשות שמתפתחות דווקא עם השנים. הדוח מ־2019 מסביר שלא נעשו דברים שהעירו עליהם ב־2006, למשל תפקוד הוועדות הרפואיות, היעדר מערך לטיפול בהלומי קרב. בין היתר נאמר בדוח שאגף השיקום לא מפקח באופן מספק על רמת השירותים שגורמים רפואיים חיצוניים מעניקים, והדבר מהווה פגיעה בנכי צה”ל שמוגבלים בתפקוד היומי ומסכן את בריאותם”.

איך השדולה תוביל לשינוי?

“אנחנו עומדים לדרוש רפורמה באגף השיקום, לרכז את הלקחים שנמצאים ביד ולהחליף את ההנהלה של האגף. לאחר מכן יש לכתוב תורת שיקום עדכנית, להקים מערך טיפול להלומי קרב ולפגועי שבי, לשקם את המערך הרפואי מבחינת זמן המתנה לתשובות ותוכן התשובות. כמו כן, אדרוש ביטול מבחן הכנסה לנכים. מעמד הנכים צריך להשתוות לזה של משפחות שכולות. הנחתי על שולחן הכנסת כבר את הצעת חוק בתי הלוחם. הרקע לכך הוא שהתקציב של ארגון נכי צה”ל לשנה עומד על 153 מיליון שקלים. הוא מחזיק בארבעה בתי לוחם – בתל אביב, בחיפה, בירושלים, בבאר שבע – ועוד אחד בבנייה באשדוד. החזקת בתי הלוחם היא 70% מהתקציב שלו. ומה חלקה של המדינה במימון? המדינה נותנת לארגון 16% בלבד. את יתר התקציב מביא הארגון מדמי חבר. הרי זה כמו לבקש מניצולי שואה להחזיק את יד ושם. אני הצעתי הצעת חקיקה, ואני רוצה לראות מי יתנגד לה: אני דורש מימון לבתי לוחם כמו שנותנים לארגונים חברתיים – לא 16%, אלא 70%. כי בשבילם זה גם פיזיותרפיה, וגם עניין תרבותי”.

מאיפה יבוא הכסף?

“אני הייתי ראש אגף התכנון בצבא והייתי ראש המועצה לביטחון לאומי. אני יודע מה זה תקציב המדינה, ואני יודע איך בונים אותו. מתוך 11 מיליארד שקל שאושרו לאחרונה, הכסף הזה הוא כלום. כמו כן, אני מדבר על תהליך הדרגתי – לא העלאה מיידית מ־16% ל־70%. בנוסף, העליתי הצעת חקיקה שמקצצת בפנסיות תקציביות ובמשכורות של בכירי המשק, כולל חברי הכנסת. ההצעה הזאת, שנקראת ‘חלוקת הנטל בזמן הקורונה’, תיתן למדינה כל שנה כ־12־14 מיליארד שקלים. כבר כיום אני, למשל, תורם כל חודש לארגון נכי צה”ל 25% מהמשכורת שלי. אבל אני רוצה שזה לא יהיה מרצון, אלא כחובה”.

“עובדים בשבילם”

דיין, 72, נולד בעפולה וגדל במושב היוגב. הוא לחם, בין היתר, במלחמת ההתשה והשתתף בחילוץ חטופי מטוס סבנה. במלחמת יום הכיפורים שב ארצה משליחות בחו”ל ולחם בחזית הדרום ולאחר מכן ברמת הגולן כמפקד פלוגה בסיירת מטכ”ל. בסוף 1979 מונה למפקד סיירת מטכ”ל. ב־1998 מונה לסגן הרמטכ”ל ושירת בתפקיד עד ספטמבר 2000, אז מונה ליו”ר המועצה לביטחון לאומי. לקראת הבחירות לכנסת ה־23 הוצב במקום ה־36 בפריימריז של הליכוד ונבחר לכנסת.

אתה רואה את כל התוכניות שלך קורמות עור וגידים באקלים הפוליטי והכלכלי הנוכחי?

“את מנסה להסביר לי שזה לא קל? אני יודע. התגייסתי עם רצועת צולבת קרועה ובלי מיניסקוס. עברתי 17 שנה ביחידה מלוחם עד מפקד. דברים קשים לא מפחידים אותי. אני הייתי המפקד של ביבי ארבע שנים. הוצאתי אותו פעם בלילה של סופת שלגים בסוריה, ובשביל זה עליתי וירדתי עם החיילים שלי לחרמון ארבע פעמים במשך 24 שעות. וכמו שביבי סמך עלינו שנוציא אותו במצב כזה, אני לא מאמין שהוא ישאיר נכי צה”ל במצב כזה אם אני פונה אליו אישית”.

השיח ביניכם קרוב?

“הוא קרוב. הייתה לנו פגישת עבודה לפני שלושה שבועות, וזה אחד הנושאים שהעליתי. אמרתי שאני הולך לדבר עם שר האוצר ולפנות לחקיקה. לא נכנסתי לפרטים. אבל אמרתי שזה מצב בלתי נסבל. האחריות היא כרגע על שר הביטחון”. 

אתה מוצא אוזן קשבת אצל בני גנץ?

“בוודאי. יש לנו שיח ברמה טובה, יש לגנץ אוזן קשבת. בינתיים הוא הטיל את המלאכה על השר במשרד הביטחון ועל המנכ”ל. אלא שאני חושב שהוא צריך לעסוק בזה באופן אישי. אמרתי לו את זה, ואני אדאג שזה יהיה. אם הוא רוצה שהשר החברתי במשרדו יעזור – בסדר, אבל צריך להבין שבניגוד לשר הביטחון, לשר במשרדו אין מטה, אין לו מנכ”ל. כך שזאת אמורה להיות אחריותו של שר הביטחון עצמו”.

האם אפשר להסיק מדבריך שאינך שותף לטענות שנשמעו בליכוד על כך שאי אפשר יותר לתפקד עם כחול־לבן, “שאין שיתוף פעולה ואין אמון”?

“כל זה נכון, אבל זאת לא יכולה להיות סיבה להפקיר את נכי צה”ל. אם התפקוד לא טוב, זה לא עוזר, אבל זה גם לא דבר שימנע מבעדי ומבעד חבריי מהשדולה – ויש לנו 20 חברים מכל המפלגות הציוניות – לעמוד על כך ששר הביטחון יפתור את הדבר שהוא בהחלט יכול לפתור אותו. כולל על חשבון תקציב הביטחון. לא נכנסתי לזה, אבל אני יודע איך התקציב הזה בנוי, וכמה ממנו יש בכל המקומות”.

מה אם הכנסת תתפזר?

“תמכתי באי־קיום בחירות רביעיות כשהנושא עמד על הפרק. חשבתי שהצירוף של המאבק בקורונה והצורך לפעול בתחומים אחרים הוא מאוד קריטי, ולכן צריך לעשות כל מאמץ לפעול ביחד. האם בסופו של דבר ילכו לבחירות או לא, אני לא יודע. אני יכול לעשות כמיטב יכולתי למען אחדות ולמען מאבק על נקודות חשובות. צריך ועדת חקירה ממלכתית על הדברים שהתגלו בזמן האחרון במערכת אכיפת החוק. חוסר האמון במערכת אכיפת החוק במדינה, שהיא מדינת חוק דמוקרטית, יכול להיות קטלני לאורך זמן. לכן צריך לטפל בו. ולכן יש הרבה דברים שיכולים לטלטל. במקביל שמתי לעצמי מטרה לטפל בנושא החיוני הזה. זו חרפה שההתנהלות מגיעה עד כדי כך שנכי צה”ל יגיעו למצב כזה שלא ירצו להשתייך בכלל למשרד הביטחון.

“לגבי המענק הראשון של 500 שקלים בתקופת הקורונה, הייתי צריך לרוץ לוועדת כספים ולדאוג שגם נכי צה”ל יקבלו את הכסף הזה. כי הרי אוטומטית מעבירים אותו לביטוח הלאומי, אבל הם לא מקבלים כספים דרך הביטוח הלאומי, אלא דרך משרד הביטחון. עלתה השאלה: מי ישלם את המענק בפועל – משרד הביטחון? משרד האוצר? זה הרבה מאוד עבודה פרלמנטרית, אבל זאת לא עבודה קשה. עבודה קשה – זה לעבוד עם טורייה. כאן זאת פשוט עבודה שמוכרחים לעשות אותה. אני וכל אחד מנבחרי הציבור חייבים לנכי צה”ל. אנחנו לא עובדים אצלם, אבל אנחנו עובדים בשבילם”.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: “משרד הביטחון מטפל בכ־57 אלף נכי צה”ל במקצועיות, ברגישות ומתוך שליחות. המשרד עובד על פי חוק ומשקיע מיליארדי שקלים בשנה בטיפולים רפואיים, במסגרות שיקומיות, בתשלום תגמולים, הטבות וזכאויות, בהשמה לעבודה, במימון לימודים ועוד. הטיפול בתחומי הרפואה, הרווחה והתעסוקה הינו האיכותי והמקיף ביותר בישראל. אנו פועלים להתייעלות ולשיפור השירות לנכי צה”ל. לצערנו, הטענות המועלות בראיון מתעלמות מרובם המכריע של נכי צה”ל, שהשתקמו והשתלבו בחברה ובעבודה, בסיוע עובדי אגף השיקום. ככל שח”כ דיין יעביר לידינו טענות קונקרטיות, נשמח לבדוק”. 

פרטי התקשרות ודרכי הגעה

שמואל ברקאי 49, אפקה, (בית הלוחם) תל־אביב , ת.ד. 39262
03-6461600
03-6421316
צור קשר